נוסטלגיה

הרבה שנים אנחנו חוגגים את החג ביחד, המשפחה שלו המשפחה שלי בכל חג אצל מישהו אחר – אבל ביחד.

השנה החג אצלי.

ושוב אני מוציאה את המפה החגיגית ,סכו"ם,צלחות,כוסות היין שבמשך כל השנה חבויים להם עמוק בתוך הארון.

במהלך ההכנות הרדיו דולק,אני מגבירה את המוזיקה שנותנת לכולנו קצב של עשייה חגיגית, אביבית ומצב רוח מרומם.

בכל פינה בבית יש רחשים וריחות של חגיגה,ניקיונות והתחדשות.

ולבסוף יגיעו הריחות של המקלחות וכולנו נהייה לבושים בבגדים חגיגיים.

וממש רגע לפני שהאורח הראשון יגיע נתרוצץ עוד קצת נעביר ניגוב נוסף ואני אצעק על הילדה שתאסוף את המשחקים בפינה

ועל הילד שיעשה עוד טיול עם הכלבה.

ובין כל ההמולה של "הדקה" האחרונה אני נותנת לגעגוע גדול להתגנב לו לתוך הלב.

געגוע עמוק למה שהיה פעם… נוסטלגיה.

ההורים שלי אח שלי ואני היינו נוסעים ממרכז הארץ כמעט שלוש שעות לסבתא שגרה "בצפון"

(כשגדלתי למדתי שזה הגליל העליון).

יוצאים בצהרים ומגיעים אליה אחר הצהרים.

ובגלל המרחק היינו נשארים אחרי ליל הסדר לישון אצלה "שלא תיסעו בלילה"- הייתה אומרת.

 היא הייתה פותחת את הדלת לקראתנו בחגיגיות מתפרצת.

בבית קטן ,מצוחצח,ערוך ומוקפד לכבודנו ולכבוד החג- ותמיד את כל זה היא עשתה לבד.

 סבתא הייתה "מלבישה" את השולחן מפה לבנה מגוהצת ומקשטת את השולחן בשפע של כל טוב,

מרק עם כדורי הקניידלך,הגפלטפיש, הסלטים,עופות, ובכדי שהכול יישב בתוך הבטן טוב, טוב  לקינוח קומפוט העשוי "משאריות" הפירות.

בכל ביס מכל מנה אפשר היה לחוש – אותה,את סבתא.

אפשר היה לחוש את האהבה האין סופית הדאגה שיהיה לכולנו רק טוב,שכולנו נחגוג בכל שנה ביחד, שנהיה מאושרים,

 מלוכדים שנדע שככה מרגישה משפחה- ככה חשוב לה ,שנרגיש משפחה דרך האוכל והחגיגה.

לה,לא היה ,לה נלקחה משפחה כשהיא הייתה נערה,ככה ביום בהיר אחד לא היו לה יותר, לא אמא,לא אבא,לא סבתא –

בגלל מלחמה – שואה.

וכדרכו של הטבע נפרדנו ממנה.

אני יודעת שהדבר שהיה הכי חשוב לה זה לכידות משפחתית שנשב ביחד סביב השולחן כולנו ביחד .

אז כמו בכל שנה מאז שנפרדנו ממנה, מנהג "הלבשת" שולחן החג במפה חגיגית לבנה ומוקפדת, "ציקצוקי" הסכו"ם,ריחות של פריחה,התחדשות,

רחשי מזיגת היין מעבירים בי געגוע גדול אליה למשפחתיות,ללכידות ולהמון חום ואהבה שלה.

ועוד רגע מתחילים… והחג בפתח וברדיו מתנגן לו עוד שיר,אביב גפן ושרון ליפשיץ "אני ידעתי שתבוא עם בוא הערב תארוב ותחבק חיבוק ישן,נוסטלגיה".

אודות גיבורת על